בלוג

בדפים הקודמים (ואם לא קראתם תחזרו אחורה בבלוג), דיברנו כאן על ריבית דריבית, על אינפלציה, על נדל"ן ועל שוק ההון. זה נשמע נהדר על הנייר, נכון? אבל אני יודע מה עובר לחלק מכם בראש עכשיו. הספק הקטן הזה שלוחש: "זה יפה מאוד דניאל, אבל זה לא בשבילי. אין לי ירושה, אין לי זמן, ואני מפחד לקחת סיכונים". קל לדבר על חופש כלכלי קשה יותר ליישם אז היום, אני רוצה להעיף את הספק הזה. לא בעזרת עוד גרפים או נוסחאות, אלא בעזרת המציאות. הבאתי לכם הצצה לחיים של שלושה אנשים אמיתיים, בגילאים שונים ובסט

החלום הישראלי הקלאסי מסתכם בביטוי אחד: "4 קירות משלי". בישראל, בעלות על דירה היא הרבה מעבר להחלטה כלכלית. זהו סמל סטטוס. זה הכרטיס שמאשר ש"הצלחת בחיים". אבל כשהחלום הזה הופך לסיוט כלכלי של משכנתא ל-30 שנה שחונקת את התזרים החודשי ומונעת מכם לחיות, צריך לחשב מסלול מחדש. במאמר המסכם של הסדרה, נשבור את המיתוס שחייבים "ירושה מההורים" כדי להשקיע בנדל"ן, נציג אלטרנטיבות חכמות, וגם נחשוף את האמת המרה מאחורי הבטחות ה"פינוי בינוי" שכולם מדברים עליהן. מלכודת ה"דירה למגורים": נכס או התחי

המוח האנושי הוא מכונה מופלאה, אבל יש לו בעיה אחת גדולה: הוא לא תוכנן להשקעות בשוק ההון. הוא תוכנן להישרדות בסוואנה. לפני 10,000 שנה, כשאריה רדף אחרינו, המוח צעק: "סכנה! תברח!". היום, ב-2026, האריה הוא "גרף אדום" בתיק ההשקעות. המוח הקדמון שלנו מפרש את הירידה הזו כסכנה קיומית וצועק לנו בדיוק את אותו הדבר: "תמכור הכל ותברח!" . במאמר הזה נלמד למה האינסטינקט הזה עולה לכם מיליונים, ואיך לנטרל אותו כדי להרוויח דווקא כשאחרים נכנסים לפאניקה. ההיסטוריה לא משקרת: השוק תמיד מתאושש לפני ש

אנחנו חיים בתרבות מערבית שבה להיות "עסוק" זה סמל סטטוס... מהההה??? אם היומן שלך לא מפוצץ, אם אתה לא עונה לטלפונים תוך כדי נהיגה ואוכל צהריים מול המחשב אתה כנראה לא חשוב מספיק. אבל האמת הכואבת היא שבעולם הפיננסי, להיות עסוק מכדי לנהל את הכסף שלך זו התאבדות כלכלית שקטה. בואו נבין למה "תירוץ הזמן" הוא החסם העיקרי שמונע מכם צמיחה, ולראשונה נראה במספרים מדויקים כמה מיליונים אתם מפסידים כשאתם אומרים "אני אתחיל לטפל בזה אחר כך". משוואת הזמן השגויה: למה "זמן שווה כסף" זו טעות? רוב הא

אנחנו כהורים משקיעים הון עתק בעתיד של הילדים שלנו. חוגים לג'ודו, שיעורים פרטיים במתמטיקה, הכנה לפסיכומטרי וחיסכון לאוניברסיטה. אבל למרבה האירוניה, את הכלי הכי חשוב לחיים הבוגרים שלהם "התנהלות עם כסף", אנחנו בעצמנו לא לומדים ומשאירים להם להסתבך יותר. או גרוע יותר, אנחנו מעבירים להם בטעות ("בירושה") את הפחדים והחסמים שלנו. במאמר הזה נבין למה האחריות היא אך ורק עלינו, ואיך שינוי של מילה אחת בבית יכול לשנות את העתיד הכלכלי של הילדים שלכם. הכישלון של מערכת החינוך (ושלנו) בואו נשים

רוב האנשים מתייחסים לבנק שלהם כאל "כספת" - מקום בטוח וניטרלי לשמור בו את הכסף. אבל האמת המרה היא שהבנק הוא לא כספת. הבנק הוא חנות לכסף. וכמו בכל חנות (סופרמרקט או חנות בגדים), המודל העסקי פשוט: לקנות סחורה בזול (מהחוסכים) ולמכור אותה ביוקר (ללווים). במאמר הזה נחשוף את המנגנון הסמוי שמייצר את רווחי הבנקים  העצומים (ששברו שיאים ב-2025), נבין למה "היועץ" בבנק הוא בעצם איש מכירות, ואיך אתם יכולים לצאת מהמשוואה הזו כשידכם על העליונה. ניגוד האינטרסים המובנה: "יועץ" או איש מכירות? ה

המיתוס הגדול ביותר בחינוך הפיננסי הישראלי, זה שגדלנו עליו בבית, הוא המשפט: "שים את הכסף בבנק, שיהיה בטוח". במציאות של 2026, המשפט הזה הוא לא רק טעות - הוא סכנה . במאמר הזה ננפץ את מיתוס המזומן ונבין למה בתקופה של יוקר מחיה  עולה, מזומן הוא הנכס המסוכן ביותר להחזיק לטווח ארוך, ואיך שחיקת הכסף  גורמת לכם לעבוד קשה יותר ולקבל פחות. מהי אינפלציה? (הסבר פשוט בגובה העיניים) נתחיל בהגדרה הפשוטה: אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים כללית במשק, שגורמת לירידה ב כוח הקנייה  של הכסף

מכירים את התחושה הזו בבטן ביום ראשון בבוקר? הלחץ הקל בחזה כשנכנס חיוב האשראי ב-10 לחודש, והמחשבה הטורדנית שלא עוזבת: "האם אי פעם יהיה לי מספיק?". אם אתם מרגישים ככה, אתם לא לבד. רוב מעמד הביניים בישראל חי בתוך מה שרוברט קיוסאקי (מחבר "אבא עשיר, אבא עני") כינה "מירוץ העכברים" . אנחנו רצים מהר יותר, עובדים קשה יותר, אבל נשארים באותו המקום. במאמר הזה נבין למה השיטה הישנה קרסה, ומהם הצעדים הראשונים בדרך אל חופש כלכלי  אמיתי ויציאה ממעגל ההישרדות. המלכודת של "החיים הבטוחים" ויוקר

חוב טוב זה חוב רע? האומנם… חובות הם אחת הבעיות הכואבות ביותר בעולם הכלכלי האישי. הם לא רק נוגסים במשכורת שלנו אלא הם גובים מחיר רגשי כבד. אבל חוב הוא לא גזירת גורל, אלא מצב זמני שאפשר לשנות. מה זה חוב? לקיחת חוב כספי, התחייבות פיננסית ומימוש הכסף למטרה מסויימת. חובות יוצרים תחושת תקיעות. כל חודש הכסף נעלם, הריביות תופחות, והלחץ גובר. זה שואב אנרגיה, פוגע בתחושת הביטחון, ומשפיע על המשפחה. אפשר להשתלט על החוב ולעקוב אחריהם? בעיקרון כן בעזרת אקסלים, אפליקציות, הלוואות חדשות או צ

כסף הוא נושא רגיש ואנחנו מעדיפים לא לשאול, לא להתעמת, להנהן ולהמשיך. אבל ההימנעות הזו עולה לנו ביוקר. הבעיה: כשאנחנו לא שואלים, אנחנו משלמים יותר. החוזים שאנחנו חותמים עליהם לא תמיד מתאימים לנו, הריביות גבוהות, משלמים ריביות ענקיות ואנחנו מאבדים שליטה. למה זו בעיה: כי ה- "לא נעים" לשאול פוגע בעתיד שלנו. אנחנו מפספסים הזדמנויות, נכנסים לחובות מיותרים, ומשלמים על חוסר מודעות. מה אנחנו מעדיפים לעשות: מהנהנים, משלמים, מקבלים עצות מחברים או מחפשים תשובות כלליות באינטרנט - כמובן שה

לחיות ממשכורת למשכורת זה כמו לרוץ במעגל. אתה מתאמץ, עובד קשה, אבל לא מתקדם לשום מקום (מרוץ העברים). זה לא רק מצב כלכלי, זו תחושת חוסר שליטה שמלווה בלחץ יומיומי. העניין הוא: המשכורת נגמרת מהר מדי, ואין כסף בצד לשום דבר. כל הוצאה בלתי צפויה הופכת למשבר. ולמה זו בעיה: כי בלי חסכונות והשקעות אי אפשר לבנות עתיד. זה משאיר אותנו בהישרדות מתמשכת. מה רוב האנשים עושים: מצמצמים הוצאות קטנות, לוקחים הלוואות, או מנסים הכנסה צדדית זמנית. למה זה לא עובד: כי זה מתעסק בסימפטומים ולא בשורש. הפ

מהבילבול הכלכלי לצמיחה יציבה - הסיפור שממחיש איך תכנון נכון משנה חיים גדי והילה זוג צעיר בשנות ה30 לחייהם - שני ילדים, עבודה קבועה, הוצאות שלא נגמרות, וחלום אחד: להרגיש ביטחון פיננסי, להפסיק לרוץ אחרי הכסף אבל למרות ההכנסות היפות, גדי והילה הרגישו שהם תקועים. כל חודש אותו סיפור: המשכורות נכנסות, אבל עד סוף החודש הכול נעלם. הם ניסו לעבוד חכם עם כסף בלחסוף, חיפשו מידע ברשת, הקשיבו לעצות של אחרים, אבל זה רק גרם ליותר בלבול. האמת? גדי והילה לא היו צריכים עוד מידע. הם היו צריכים כ